רובנו נוטים לחוש פגיעה ועלבון בעקבות אמירות והתנהגויות שנראות כמזלזלות ומשפילות.

יתכן ויחס הזולת כלפינו אכן פוגע ומשפיל, ולאדם העומד מולנו מטרה אחת- לפגוע בנו במתכוון על ידי מילות גנאי, ביקורת קשה, גישה תוקפנית וכיוצ"ב. אכן, הדבר כלל לא נעים, ויותר מכך גם לא אנושי, שיכול לגבול בנבזות עד כדי אכזריות וכחטא ייחשב הוא לו.
מצד הנפגע, להיות בבחינת "הנעלבים ואינם עולבים" כדברי חז"ל, זו מדרגה גבוהה ששכרה בצידה, אך לא בזה הפעם עסקינן.

לעומת זאת, ישנם אנשים ה'חיים' את העלבון. כלומר, לאורך חייהם נפגעים ונעלבים פעמים רבות. נדמה להם כאילו רוצים רק להזיק ולבזות אותם, ולרוב לוקחים הם את הנאמר להם ל'מקום רחוק', ובשל כך נוטרים הם טינה במשך שנים ארוכות, מתכנסים ומסתגרים בתוך עצמם ב'ברוגז'. בנוסף לכך, מוכנים 'לשלם מחיר כבד' של ניתוק קשרי חברות או משפחה אפילו בגין עניינים פעוטים וחסרי ערך.

כמו כן, אנו נתקלים במהלך היום יום בפגיעות קטנות המעכירות את מצב רוחנו, ובקלות רבה משבשות את תפקודינו ומשתקות אותנו.

נשאלת השאלה, מה עושים במצבים אלו?
האם נכון להיפגע ולהיעלב בכל פעם מחדש?
ומהו המקור להתנהגויות אלו?

התשובה לכל השאלות הללו נעוצה במילה אחת: האישיות ('אגו').
האישיות של האדם מושפעת מהדימוי העצמי, שנבנה ממכלול של תכונות וקווי אופי שירשנו, דפוסי התנהגות שחיקינו, אמירות שנאמרו לנו וחוויות שונות שחווינו במהלך הגדילה שלנו.

לדוגמא, ילד שחווה ביקורת רבה וחוסר הכלה מצד דמות משפיעה בצעירותו, לא יוכל לסבול אמירה תמימה, ככל שתהיה, במהלך חייו כבגיר או כנשוי מצד בן משפחה, בן זוג, ילדו, עמית לעבודה וכו'. תת המודע יתרגם ש 'הנה, שוב לא מקבלים אותי!' 'מזלזלים בי!', 'אני אשם'!
בתוך כך, שוב הוא נפגש עם רגשי הנחיתות מהם מנסה לברוח בכל מאודו.

אם- כן, האם כדאי לי להשתחרר מ'דרך חיים' שכזו?

כאשר נאמר לי למשל, שאני 'טיפש', אם אפגע מעצם האמירה, זהו אישור לכך שאני מאמין שאני אכן כזה! במילים אחרות, אני מסכים ומאמין למה שחושבים ואומרים עלי, מפני שאני בחוויה של תדמית עצמית שלילית.
בנוסף, אם הייתי רואה את עצמי באור חיובי ונכון, הרי שלא הייתי נפגע כלל, ואולי אפילו הייתי מרחם על אותו פוגע, והייתי מפרש את הפגיעה בכך שהפוגע הנו שליח מאת ה' הנשלח להאיר את עיני בדרך החשוכה בה אני צועד ופועל.
יותר מכך, הרי יש בי נשמה אלוקית שהיא חלק מהבורא יתברך שהוא מקור החוכמה, אז כיצד יתכן לחשוב שאני, חלילה, כזה?!
לפיכך יוצא שהפגיעות נובעת מחוסר באמונה וביטחון בה'.
לכן, חשוב והכרחי לטפל ולנסות לשפר את הדימוי העצמי שלנו, להרגיש טוב יותר עם עצמינו, על מנת להתחבר באופן הנכון והבריא לעצמינו ולסובבים אותנו מבלי להיות מושפעים מאמירות או התנהגויות המבלבלות אותנו ומקשות עלינו. המטרה היא להרגיש חזקים ולעמוד איתנים בזרימת החיים ולא להתפעל מן העולם.